כשהגרפיקאי הרברט ויינינגר עיצב כרזה לחגיגות הפורים בבית חרות, הוא כתב בכתב ידו: ״שכח את הכל״. הוא כנראה התכוון לזה, כי פעם, כשבגרוש היה חור, חג פורים היה ההזדמנות האמיתית של העם היהודי לשמוח עד דלא־ידע, כלומר להשתכר עד שההנגאובר היה מוחה את הבושות שעשינו אתמול (כמו למשוך בזקנו של הרבי, או דברים אחרים שהשתיקה […]